תכנון פיננסי. ניהול הון.

השבוע האחרון הביא איתו אירוע שלא ראינו מזה שלוש שנים: הפד העלה את הריבית ב25- נקודות בסיס לטווח של -3.75% ,4% ההעלאה הראשונה מאז ,2023 ובהצבעה פה אחד. ההעלאה עצמה לא הפתיעה. כבר בישיבת יולי שלושה חברי ועדה התנגדו להשארת הריבית ודרשו העלאה, והשוק תמחר את המהלך. מה שחשוב יותר הוא המסר קדימה: 16 מתוך 18 חברי הוועדה צופים עוד העלאה השנה, וארבעה מהם רואים אפשרות לשתיים. התחזית החציונית מציבה את הריבית ב 4.1%- בסוף 2026 וגם בסוף .2027 במילים פשוטות: הפד לא מדבר על סדרת העלאות ארוכה, אבל הוא בהחלט מדבר על ריבית גבוהה לאורך זמן.

ועדת השוק הפתוח תתכנס ב15- וב16- בספטמבר ,כשהריבית עומדת על טווח של 3.50%–3.75% ,וזו תהיה ההחלטה הרביעית בכהונתו של היו"ר קווין וורש .השבוע עבר ללא התבטאויות של בכירי הפד בשל תקופת השתיקה שקדמה לישיבה ,ולכן כל התנועה בתמחור נבעה מנתונים בלבד .בסוף השבוע הקודם עמד תמחור העלאת הריבית על כ 50%- ;ערב פרסום מדד המחירים הוא עמד על כ 72%- ;ולאחר הפרסום ונתוני כשהשוק מגלם כ 55- נקודות בסיס של הידוק מצטבר בשלוש הישיבות הקרובות .הרקע ,FedWatch CME מישיגן זינק לכ85%-–90% לפי הרלוונטי הוא החלטת יולי ,שבה הותירה הוועדה את הריבית ללא שינוי ברוב של 9 מול 3 ,כששלושת המתנגדים תמכו בהעלאה .משמעות התמחור הנוכחי היא שהשוק מאמין שהפד יעלה ריבית בעוד אינפלציית הליבה עומדת על 2.4% — כלומר לא כדי לרסן ביקושים ,אלא כדי להגן .על אמינות היעד מול ציפיות מתפרקות .זהו מהלך של אמינות ,לא של ריסון מגביל

הסיפור המרכזי של השבוע היה תמחור הריבית. הריבית עומדת כיום בטווח של 3.50%–,3.75% ללא שינוי בחמש הישיבות האחרונות, אך בישיבת יולי כבר נרשמו שלוש התנגדויות של חברים שביקשו להעלות אותה ב25- נקודות בסיס. בפתח השבוע, בהמשך ישיר לנאומו של יו"ר הפד קווין וורש בג'קסון הול, שבו קבע כי המוקד המרכזי של הפד כרגע צריך להיות המחירים, תמחר שוק החוזים הסתברות של 65.9% להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס בישיבת ה15-–16 בספטמבר. ביום רביעי ריכך נשיא הפד של ניו יורק ג'ון וויליאמס את הטון ואמר כי הוא מזהה מגמת ירידה איטית באינפלציה ככל שהשפעות המכסים נותרות מאחור, וכי יש להמתין ולראות. ביום חמישי הופיע חבר הנגידות כריסטופר וולר וניסח תנאי מפורש: אם תימשך ההתקדמות לעבר יעד ה 2%- הוא יתמוך בהותרת הריבית, ואם האינפלציה תגיע חמה הוא ישקול העלאה. וולר ציין כי אינפלציית PCE עומדת על 3.7% בשנה האחרונה, אינפלציית הליבה על ,3.3% וקצב הליבה לשלושה חודשים על 3.05% לעומת 4.76% בפברואר. הוויכוח בפד אינו על עוצמת הפעילות אלא על השאלה אם ריבית של 3.75% מגבילה מספיק כדי להחזיר אינפלציית ליבה של 3.3% ליעד.

השבוע החולף סימן את הנקודה הקיצונית ביותר בשוק החוב הממשלתי מאז 2007 . תשואת האג״ח ל‑ 30 שנה בארה״ב נסגרה על 5.28% , הגילט הבריטי ל‑ 10 שנים על 5.06% , הבונד הגרמני על 3.27% , הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ 2011 וה‑ JGB היפני ל‑ 10 שנים על 2.88% , שיא של כשלושה עשורים. ה‑ OAT הצרפתי חצה את 4.10% והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008 . לגישתנו, העלייה בתשואות אינה בהכרח מהלך אינפלציוני קלאסי אלא התאמה של פרמיית סיכון ותשואות ריאליות. ציפיות האינפלציה הגלומות בארה״ב דווקא ירדו מתחילת השנה לאורך כל העקום, בעוד שהתשואות הריאליות עלו. במילים אחרות, המשקיעים לא מתמחרים אינפלציה גבוהה יותר; הם דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב ארוך של ממשלות מתרחבות‑גירעון.